משרד התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים
עמוד הביתאודותהיסטוריה של משרד התחבורה

היסטוריה של משרד התחבורה

סקירת ההיסטוריה והמבנה של משרד התחבורה מלמדת על התפתחות ענף התחבורה בישראל, מתחום שולי ודל תקציבים לנושא מרכזי בחיינו. השינויים שחלו בחשיבה, בתכנון ובהדגשים משקפים את ההתפתחויות המדיניות, החברתיות, הכלכליות והטכנולוגיות מאז קום המדינה.


הימים הראשונים
שר התחבורה הראשון היה דוד רמז, שגיבש את אופיו של המשרד ואף טבע מילים ומונחים חדשים בעברית, כמו "רמזור". לאחר שהופרד הדואר ב-1951 מהמשרד, נתפס המשרד כשולי ומרבית שריו נמנו עם מפלגות הקואליציה הקטנות. הראשון שכיהן קדנציה מלאה בת ארבע שנים היה משה כרמל (שחזר לקדנציה נוספת בשנות ה-60). בימיו נרשמו תנופת פיתוח ותחילתם של תהליכי תכנון וחשיבה כלכלית. צים ואל על הוכפפו בימיו למשרד והוגבר הפיקוח על אגד ודן.

התחלה צנועה

משרד התחבורה נכלל בממשלה הזמנית שהוקמה עם הכרזת המדינה, ובמידה רבה ירש את תפקידיה וסמכויותיה של מחלקת התחבורה הבריטית. המשרד נבנה על פי מודל
גרמני שהביאו אנשי מקצוע מאירופה ושילב אלמנטים מהמבנה ההירארכי שאפיין את הממסד הקולוניאלי.
התפקיד המקצועי הבכיר בו היה "המפקח על התעבורה", שהיה אחראי במשך שנים רבות לתחומים אלה: תחבורה ציבורית, הובלת מטענים, תקנות התעבורה, יבוא רכב, רישוי רכב ונהיגה, הנדסת תחבורה ותכנון תנועה. הארץ חולקה לשלושה מחוזות ובראשם עמד מפקח מחוזי. שנים רבות חלפו בטרם השתחררה המדינה הצעירה מהתפיסה הריכוזית שירשה מהבריטים והחלה להעניק עצמאות ואחריות למחוזות ולרשויות המקומיות.
המשימה הלאומית של ראשית שנות ה-50 הייתה סלילת כבישים, לכל יישוב ובכל מקום. על תחום זה הופקדה מע"צ, שהייתה אז חלק ממשרד העבודה. משרד התחבורה התמקד בתחבורה יבשתית - נהיגה, תנועה וגיבוש תקנות ותקנים. יחידות נוספות במשרד טיפלו ברכבת ישראל, בשירותי ים ונמלים ובשירותי תעופה אזרחית. צים ואל על, חברות התעופה והספנות הלאומיות, הוכפפו למשרד האוצר. כמו במדינות רבות בעולם, תחבורה ותקשורת נחשבו בשנים אלה תחום משותף, ומשרד התחבורה כלל גם שירותי דואר, טלגרף, טלפון ורדיו.

עולים על דרך המלך
שנות ה-60 ציינו "קפיצת מדרגה" בהיקף הרכב הפרטי בישראל, ובה בעת נרשמה עלייה במעמדו, בתקציביו וביכולתו המקצועית של משרד התחבורה. התקופה התאפיינה בהפרדה בין תחומי הפעילות ובהפחתת הריכוזיות. המחוזות קיבלו סמכויות רבות יותר ולכל אחד מהם מונה מהנדס מחוזי. ב-1961 הוקמה רשות הנמלים, הרשות העצמאית הראשונה שיצאה מהמשרד. ב-1964 הופרדו מהמפקח על התעבורה אגף הרישוי, שהופקד על הטיפול ברישוי נהגים ורכב, ואגף הרכב שטיפל במוסכים, ביבוא רכב ובתחום המסחרי-טכני - בעיקר חלפים. הפעילות בתחום הנדסת תנועה הורחבה ועלתה המעורבות בבקרת התכנון בוועדות הארציות והמחוזיות.

עם העלייה במספר כלי הרכב עלה גם מספר תאונות הדרכים. בשנת 1963 מונתה ועדה בין-משרדית למאבק בתאונות הדרכים, ב-1966 יזם המשרד את הקמת המרכז לבטיחות בדרכים בטכניון וב-1981 הוקם המינהל לבטיחות בדרכים. המאבק בתאונות מלווה את המשרד עד היום, ומשנת 1997 הועברה הפעילות לרשות הלאומית לבטיחות בדרכים.

התמורה המהותית במשרד התחבורה חלה במחצית שנות ה-60, עם הקמת האגף לתכנון וכלכלה שמנה עשרות כלכלנים והפעיל לראשונה צוותי תכנון לענפי התחבורה השונים ולמטרופולינים הגדולים. במקום החשיבה המיושנת, שעסקה בעיקר בהקצאת רישיונות יבוא, "מספרים ירוקים" ופיקוח על המחירים, החלה רוח חדשה מנשבת במשרד. תחומי הפעילות התרחבו והמשרד הפך לגורם מוביל בתכנון מערכתי ואסטרטגי, בקביעת מדיניות תחבורתית כוללת, ובייזום ומימון של פרויקטים תחבורתיים. השינויים הביאו לעלייה בהשפעתו ובמעמדו של המשרד בקרב משרדי הממשלה, הרשויות המקומיות ומפעילי מערכות התחבורה. משרד התחבורה החל לתפוס את המקום המגיע לו בתהליכי קבלת ההחלטות ובהקצאת המשאבים הלאומיים.

בתקופה זו נערכו תוכניות האב השונות והחל ביצוען של מערכות דרכים עורקיות במטרופולינים ובישובים נוספים במימון המשרד. פרויקט "נתיבי איילון" תוכנן ויצא לדרך, הוכנה תוכנית לרשת הארצית לדרכים רבות קיבולת שהולידה בהמשך את כביש "חוצה ישראל", והוחל בתכנונה של מערכת הסעת המונים אינטגרטיבית "דן יהודה שרון" שכללה קו רכבת תחתית בתל-אביב וקו רכבת מהיר לירושלים. בסוף העשור הוכנה לראשונה תוכנית פיתוח חמש-שנתית כוללת לענף ("הספר הירוק").

המשרד גייס עשרות מהנדסים, כלכלנים ואנשי מקצוע שעברו הכשרות מיוחדת על ידי מומחים מחו"ל בנושאי הנדסת תנועה ובטיחות. מהנדסי תחבורה נשלחו לחו"ל להשתלמויות אקדמיות ולעבודה מעשית והמשרד אף מימן לימודים בחו"ל לבוגרי הטכניון. חלק מאותו דור ראשון של אנשי מקצוע בתחומי התחבורה מהווה עד היום את עמוד השדרה המקצועי של הענף.

לאחר מלחמת ששת הימים הוקמה במשרד יחידת מל"ח (משק לשעת חירום), שגדלה לאחר מלחמת יום כיפור לכ-50 עובדים. עם הירידה באיום הביטחוני החיצוני הצטמצמה היחידה וב-1986 שולבה ביחידה להובלת מטענים.

בתחילת שנות ה-70 עלתה מעורבות המשרד בתחבורה הציבורית, שתימשך בשלושת העשורים הבאים דרך מינוי ועדות, חתימת הסכמים עם אגד ודן והתמודדות עם משברים בשנות ה-80, ובסופו של דבר פתיחת השוק לתחרות בסוף שנות ה-90.

שנות ה-80 ציינו את תחילתו של עידן הרפורמות, כמו פתיחת ענף המוניות (1987), אך התהליכים החשובים התרחשו בשנות ה-90. המשרד קידם את הכנתה של תוכנית אב ארצית לתחבורה, וממנה החלו להיגזר תוכניות אב לארבעת המטרופולינים ולישובים נוספים. כמו כן, הוכנו תוכניות אב לתחבורה בינעירונית ומסילתית, שנכללו בתוכניות המתאר הארציות. רכבת ישראל, שפיתוחה פיגר אחר התמורות במשק, שולבה ב-1988 ברשות הנמלים (שהפכה לימים לרשות הנמלים והרכבות).

באמצעות נתיבי איילון ומע"צ הוקמו בשנים אלו פרויקטים רחבי היקף, מחלפים ודרכים מטרופוליניות ועירוניות. תוכניות למערכות הסעת המונים קודמו בירושלים, בתל-אביב ובחיפה, ורכבת ישראל התעוררה מתרדמתה ופרצה בתנופת פיתוח. ב-1999, עם הכפפת מע"צ ורכבת ישראל למשרד, נמצאו בפעם הראשונה כל גורמי התכנון, הביצוע והניהול השוטף של כל ענפי התחבורה תחת קורת גג אחת.

עודכן לאחרונה: שלישי, 13 מרץ 2012 14:21

 

הודעות הדובר

ראשון, 13 אוגוסט 2017
הקלות משמעותיות לנהגים. מהיום: עולים חדשים, תושבים חוזרים ועובדים זרים פטורים ממבחן נהיגה מעשי (טסט)
קרא עוד...הקלות משמעותיות לנהגים. מהיום: עולים חדשים, תושבים חוזרים ועובדים זרים פטורים ממבחן נהיגה מעשי (טסט)
ראשון, 06 אוגוסט 2017
תמיכה גם בועדת הכספים של הכנסת: אושרה תכנית השר כץ להנחה של 1,500 שקלים באגרת הרישוי לרכב עם מערכות מצילות חיים
קרא עוד...תמיכה גם בועדת הכספים של הכנסת: אושרה תכנית השר כץ להנחה של 1,500 שקלים באגרת הרישוי לרכב עם מערכות מצילות חיים
שלישי, 25 יולי 2017
קו מהיר לנגב. בעקבות החלטת השר כץ: החל מספטמבר - רכבת מהירה בין באר שבע לת"א
קרא עוד...קו מהיר לנגב. בעקבות החלטת השר כץ: החל מספטמבר - רכבת מהירה בין באר שבע לת"א
שלישי, 25 יולי 2017
המזרח הרחוק מתקרב לישראל: חברת התעופה הסינית "היינאן איירליינס" תפעיל קו תעופה שלישי בין ישראל לסין
קרא עוד...המזרח הרחוק מתקרב לישראל: חברת התעופה הסינית "היינאן איירליינס" תפעיל קו תעופה שלישי בין ישראל לסין
למעלה